מאז אירועי השבעה באוקטובר, החברה הישראלית כולה נמצאת במצב של מתח מתמשך וחירום לאומי. כולנו מרגישים את כובד המשקל על כתפינו, אך ישנן קבוצות באוכלוסייה שנושאות על גבן משא כבד ומורכב במיוחד: המטפלים הרגשיים, צוותי החינוך, כוחות ההצלה, והצוותים הרפואיים שעובדים מסביב לשעון ללא הפוגה. כמי שמלווה קבוצות תמיכה ועוסקת בתחום מזה שנים, אני זוכרת רגע ספציפי אחד בחודש נובמבר האחרון. ישבתי במעגל מול קבוצה של אחיות ומטפלים סוציאליים, והרגשתי שהאוויר בחדר פשוט עומד מלכת. באותו הרגע הבנתי – אי אפשר להמשיך להעניק לאחרים ולרפא אחרים, מבלי לעצור ולמלא תחילה את המצברים האישיים והקבוצתיים של עצמנו.

בדיוק לשם כך פועל מיזם משיב הרוח – ארגון ללא מטרות רווח שנועד לתמוך, לחזק וללוות את אנשי החברה האזרחית המקדישים את חייהם למען האחר. במדריך מעשי זה, המבוסס על הניסיון והידע המקצועי שצברנו, נלמד צעד אחר צעד כיצד ניתן לבנות חוסן אישי וקבוצתי בתקופות משבר.

שלב 1: זיהוי ומיפוי של סימני השחיקה

לפני שניגשים לפתרונות, עלינו קודם כל להבין מה עובר עלינו ועל הסובבים אותנו. שחיקה וטראומה משנית אינן מופיעות ברגע אחד; הן מצטברות בשקט ומתבטאות במישורים שונים. כדי לזהות אותן בעצמכם:

• נהלו יומן משאבים אישי: הקדישו חמש דקות בסוף כל יום כדי לדרג את רמת האנרגיה הרגשית שלכם בסולם של 1 עד 10, וציינו אילו אירועים או שיחות רוקנו אתכם ואילו מילאו אתכם.
• חפשו נורות אזהרה: שינויים בדפוסי השינה, תחושת קהות חושים, עצבנות יתר או קושי להתרכז הם סימנים ברורים לכך שמערכת העצבים שלכם נמצאת בעוררות יתר ומבקשת הפסקה.

שלב 2: יצירת מעגל תמיכה ושותפות גורל

אחד הכלים החזקים ביותר למניעת בדידות מקצועית ואישית הוא שיתוף. תהליך מובנה של טיפול רגשי קבוצתי מאפשר למשתתפים לראות את עצמם דרך עיניהם של אחרים ולמצוא הד לחוויותיהם הכואבות ביותר במרחב מכיל ומקבל.

איך תעשו זאת בעצמכם?

• הקימו קבוצת שווים: אספו 5-8 קולגות או חברים שחווים אתגרים דומים למפגש שבועי קבוע.
• הגדירו חוקי יסוד ברורים: המפגש חייב להיות מרחב בטוח ללא שיפוטיות, ללא חלוקת עצות בלתי מתבקשות, ותחת מחויבות מוחלטת לדיסקרטיות.

כאשר חולקים את המשא הרגשי, מבינים כי התמודדות עם מצבי לחץ ומשבר היא משימה קבוצתית וקהילתית, ולא רק התמודדות אינדיבידואלית של האדם הבודד מול קשייו.

שלב 3: התאמת מענים ממוקדים למסגרות לחוצות

אנשי הרפואה והחירום נמצאים בקו הראשון של הטיפול הפיזי והנפשי בנפגעים, ועומס העבודה שלהם מביא עמו שחיקה קיצונית. מתן סיוע נפשי לצוותים רפואיים אינו מותרות – הוא צורך הישרדותי לשמירה על תפקוד המערכת.

במסגרת הכלים שתוכלו ליישם באופן עצמאי בצוות שלכם:

• תרגול "פסק זמן" מתוזמן (Cool-down): הגדירו הפסקות יזומות וקצרות במהלך המשמרת, שבהן מנתקים מגע מנושא העבודה ומתמקדים בנשימות או בתרגילי קרקוע (Grounding).
• מנגנון איוורור מהיר בסוף משמרת: קיימו מפגש סיכום קצר של 10 דקות שבו כל חבר צוות משתף במילה אחת מה הוא לוקח איתו הביתה ומה הוא משאיר מאחוריו בבית החולים או בקליניקה.

שלב 4: יציאה למרחבי הפוגה ועיבוד מונחה

לצד הכלים היומיומיים שתוכלו ליישם בעצמכם, לעיתים נדרש שינוי סביבה מוחלט וליווי של מומחים. ארגון משיב הרוח מציע סדנאות המיועדות בדיוק למטרה זו – מתן הפוגה, עיבוד חוויות קשות וחיזוק החוסן הפנימי עבור אלו שמסייעים לאחרים. הסדנאות נבנו על ידי צוות מקצועי מומחה בטראומה ובצמיחה מתוך משבר, ומתקיימות במגוון אתרים בארץ ובמרחבים מנחמים בטבע, המאפשרים לנתק את הרעש החיצוני ולהתחבר לשקט הפנימי.

לסיכום

השמירה על החוסן הרגשי שלנו בתקופות קשות היא עבודה יומיומית הדורשת מאמץ מודע. כשם שאנו נדרשים לחבוש מסכת חמצן בעצמנו לפני שנוכל לעזור לאחרים במטוס, כך עלינו לטפח את נפשנו כדי להמשיך להושיט יד תומכת לחברה הישראלית כולה.

מאת: רבקה מלול